חן חיים בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון

החלטה

ביום 26/12/11 נמחק הערעור שהגישה המבקשת כנגד השומה שהוצאה לה לשנת 2005 – זאת, עקב הימנעות המבקשת מהגשת נימוקי הערעור ותצהירי העדויות הראשיות באופן שמנע שמיעת הערעור לגופו במועד ההוכחות שנקבע לכך.

המבקשת לא ערערה על מחיקת הערעור.

חלף זאת פנתה המבקשת ביום 31/1/12 בבקשה להאריך את המועד להגשת ערעור מחודש לבית משפט זה על אותה השומה של שנת 2005.

בקשתה נדחתה ביום 14/2/12 מהנימוקים שפורטו באותה ההחלטה.

כנגד החלטה זו מיום 14/2/12 הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט העליון ובפני מונחת עתה בקשתה ל"עיכוב ביצוע פסק דין מיום 14/2/12".

דין הבקשה להידחות.

ראשית, ההחלטה (ולא פסק הדין) מיום 14/2/12 אין בה אלא מה שיש בה – לאמור – דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערעור (מחודש).

אין המדובר באותה החלטה בחיוב אופרטיבי, כספי או אחר – היכול להיות עניין לעיכוב ביצוע.

שנית, המבקשת לא הגישה ערעור על עצם מחיקת ערעורה הראשון (ביום 26/12/11).

שלישית, גם אם הייתי מתייחס אל בקשתה להארכת המועד כאל גלגולו מחדש של ערעורה המקורי (שנמחק) ואל דחיית אותה הבקשה כאל פסק דין נפרד השב ומוחק את הערעור המקורי – גם אז מדובר היה בפסק דין שנפקותו כספית בלבד.

פסק דין שכזה לא יעוכב מחמת הגשת ערעור עליו אלא אם הונחה תשתית לחשש של ממש כי אם יזכה המערער בערעורו לא יהיה לו אל מי לשוב, וגם זאת אם יניח יסוד לסיכוי של ממש לערעורו.

בענייננו בעל הדין שכנגד הינו רשות המיסים ועל כן אין מקום לחשש הראשון.

אשר לסיכויי הערעור (אילו בערעור על פסק דין היה מדובר) – לא למותב זה לענות בכך.

סוף דבר – אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: